גינה יפנית שהיא לא רק חסכונית במים, אלא מעניקה איזון לנפש וקצת זן לנשמה. יפן, הכי מתאים לכאן

סוף הקיץ. החופש הגדול כבר נגמר, אבל החום ממש לא. הגננים כולם שדופים ועייפים, בטלוויזיה מחלקים פרסים, המים בכינרת נגמרים. מהמרפסת עולה ניחוח לילה וניסור של צרצרים. הרגליים עייפות והראש עוד לא נרגע. הבוקר נכנסתי, מתרגש, דרך שער הברזל בגינה של אברהם גלילי, גנן ותיק ומכובד מהכרמל וגם חבר קרוב. כבר חצי שנה אנחנו מתלבטים מה נעשה ברחבת בטון קטנה שנשארה בפינה של הגינה המקסימה שלו. צמח במבוק מפותח, שנשתל שם די מזמן, הוא הדבר הירוק היחידי בכל הרחבה. אתמול סוף-סוף נפלה ההחלטה: הולכים לבנות פינה יפנית. קצת זן לנשמה.